יום שכולו טיסות

היה לי תאריך הגעה מוגדר לסרי לנקה, ידעתי גם שאני רוצה לנסות את הביזנס של סוויס. לכן המסלול המתוכנן היה :
ת”א – ציריך – דלהי – קולומבו. לצערי, עד שהזמנתי את כרטיס הבונוס, לא נשארה זמינות בטיסה הראשונה – ת”א – ציריך ובמקום זה לקחתי טיסה מוקדמת מת”א לבריסל, קונקשן קצרצר ומשם לציריך.

ת”א – בריסל

אז הטיסה הראשונה עם Brussels airlines הייתה לא מרגשת בכלל. איירבאס 320 עם מחלקת עסקים מלאה. לשמחתי ישבתי ליד מישהו נחמד, אז לפחות חלק מהזמן עבר בנעימים. לא הוקרן סרט והוגשה ארוחת בוקר קלילה עם מבחר קוראסונים טריים שהיו מצויינים.

בריסל – ציריך

מהרגע שנחתנו הייתה לי פחות משעה עד הבורדינג לטיסה הבאה. חציתי את שדה התעופה בקלילות דרך המסלול המהיר כך שלא היה תור בבטחון וגם לא בהגירה והגעתי לשער מספר דקות לפני שנפתח.

עליתי ראשונה למטוס של סוויס A320 והספקתי לראות ממש ליד השרוול את המטוס המגניב הבא

הפעם הטיסה הייתה כמעט ריקה ואף אחד לא ישב לידי. הטיסה עצמה לקחה פחות משעה, ההבדל ברמת הארוחה הקלילה שהוגשה היה רציני. קיבלתי נקניק ומספר גבינות, תאנה ומלון, מאפים טריים לבחירה וגולת הכותרת מבחינתי הייתה מעין מוזלי אוכמניות נפלא.

הרגע המבאס של היום היה כשהבנתי שלא יהיה לי זמן בטרקלין של סוויס בציריך. הייתה לי קצת יותר משעה, אבל נאלצתי להגיע לחלק אחר של השדה שהנסיעה אליו ברכבת תחתית. הנסיעה אמנם ממש קצרה ולא לוקחת אפילו 3 דקות אבל התור לרכבת היה ארוך, לא מצאתי תור מקביל לטסים ביזנס/פירסט, והרגשתי שלמרות שהשדה לא גדול ומאוד מאורגן, הלכתי הרבה. כשהגעתי לשער הוא עדיין לא נפתח אז הלכתי להציץ בטרקלין.
אני תופסת מעצמי מישהי עם חוש התמצאות מוצלח, ולמרות זאת לקחו לי כמה דקות טובות לאתר את הטרקלין. הייתי בזרוע E והוא נמצא בקומה השלישית, אך לא כל המעליות מובילות לאותו המקום.

בסופו של דבר הספקתי לתפוס משהו לדרך ולצלם את התמונות הבאות

היה עמוס מאוד, גם תור בכניסה וגם לרוב האוכל. ממש התבאסתי שלא הייתה לי אפילו חצי שעה לבלות במקום.

ציריך – דלהי

בשעה טובה הגעתי לטיסה הארוכה. הפעם A330 -300, זמינות המושבים בסוויס ברגע ההזמנה שלי הייתה מרגיזה, כמעט כל מושב נורמלי בביזנס עלה כסף והרבה. סליחה על איכות התמונה, היא צילום של מסך המחשב שלי בעזרת הפלאפון.

כמו שאפשר לראות המושבים הפנויים הם רק אלה שנמצאים בזוגות. בגלל שטסתי לבד העדפתי לשבת לבד, בחרתי את D7 וקיוויתי שיהיו אפשרויות נוספות סמוך למועד הטיסה ואכן כך היה, ישבתי ב8K.
החיובי בטיסה – השרות בסוויס היה נהדר, האוכל טעים, המושב נוח, המבחר במערכת הבידור היה מוצלח.
השלילי בטיסה – כמעט ואין מקום אחסון במושב, המסך לא מתכוונן וקטן יחסית, מחלקת העסקים מרגישה עמוסה ומה שחשבתי שבטוח יהיה טוב יותר בביזנס והתבדיתי – ישבו בשורה הראשונה שני תינוקות וילדה בת 3 בערך. לא יכולה להגיד שהאוזניות עזרו לספוג את כל הרעש.

בזמן הטיסה חשבתי על היום הארוך הזה ועל כמה שמבחינתי אני כבר בתוך החוויה של הטיול או החופשה למרות שהיא לא באמת התחילה. ממש נהנתי מהיום הזה, למרות ריבוי הטיסות, יש בזה משהו הרפתקני בעיני, מרגש, חדש ומעניין. כמו שאתם מבינים אני עדיין מתייחסת לכל חווית טיסה בביזנס כהפתעה וממש מחכה לרגע הגילוי.
אז לשבת ככה, לראות סרטים, להיות קצת לבד, לנוח, להציץ מידי פעם החוצה (הספקתי לראות זריחה ושקיעה בשתי טיסות שונות) ולאכול הרבה יותר ממה שאני רעבה – כל אלה גרמו לי לחשוב שגם אם הייתי נוחתת בדלהי, מבלה שם לילה וחוזרת חזרה הייתי ממש נהנית 🙂

ובכל זאת – כיף לדעת שיש לפני עוד שבוע בסרי לנקה.

פרק הבא

פרק קודם