הקורונה הביאה איתה כל מיני חוויות לא צפויות. ניו יורק דיי סגורה, ידענו שהחורף יגיע ואיתו עליה במספר החולים והחלטתי עוד עוד שני חברים למצוא מקום חמים יותר להעביר בו תקופה. אחרי הרבה דיונים והתלבטויות פלורידה נבחרה - מזג אוויר נעים, אותו אזור זמן, טיסה קצרה וזולה, אפשרויות טיול מגוונות וחופי ים - נשמע בדיוק כמו מה שאנחנו צריכים. לקחנו אירבנב לחודש בעיר שנקראת קייפ קורל (Cape Coral) חצי שעה נסיעה ...

התעוררתי בבוקר עם שאריות אושר מאתמול. הלכנו לאכול ארוחת בוקר סטנדרטית במסעדה של המלון ועליתי לשבת קצת בעמדת התצפית שלהם - יש מעין מרפסת על גג המלון, ככה זה נראה משם היה יום חם מאוד, ולפנינו נסיעה דיי ארוכה לכיוון החלק הדרומי של סרי לנקה, ממש על החוף, לעיירה ושמה ווליגמה Weligama. למרות המזגן, החופים שמציצים מדי פעם מבעד לעצים והבתים והעובדה שרצינו להגיע בחזרה למלון המפנק הבא, ביקשנו מנמו שיעצור ברגע שיש איזה ...

התעוררתי מוקדם מידי בבוקר. אולי היה שקט מידי... הגשם פסק ויצאתי להנות מהבוקר העולה במרפסת. זמן שקט, קולות של ציפורים ורעש המפל שבאופק. המשכתי את הספר עד שקולות ממש מציקים הגיעו מהגג ליד, מתברר שסנאים עושים קולות ממש מציקים :) התארגנו והלכנו לאכול ארוחת בוקר לבד, כי לא נראה שהיה עוד מישהו במקום חוץ מאיתנו פגשנו את נמו ויצאנו לדרך. היום היה יום קצת גורלי, היינו צריכים ממש ממש שלשם שינוי לא ירד ...

זה היה הבוקר של יום השנה החדשה בסרי לנקה. בעקרון כמעט לא הייתה השפעה על הטיול שלנו בעקבות הארוע, רק העובדה שאסור למכור אלכוהול במשך משהו כמו שלושה ימים והתנועה בכבישים שהייתה מאוד לא צפויה - בין מצבים בהם היו מלא פקקים לכאלה בהם הכביש היה פנוי לגמרי בניגוד למצב הרגיל (כל זה לפי מה שנמו, המדריך שלנו טען). אה כן, ועוד משהו חשוב - מלא מלא מלא נפצים וזיקוקים, ...

בבוקר, הבאטלר שלנו עדכן שהוא כבר שמר לנו את השולחן המוצלח ביותר. ארוחת הבוקר לא הייתה מרגשת במיוחד בעיני, למרות שפרט לאנשי המטבח שאחראים על חביתות/פנקייקים היה עוד אחד שאחראי על חיתוך פירות לפי בקשה. גיליתי שמסביבנו יש עצי אבוקדו, חבל שהם לא היו חלק מארוחת הבוקר. כשהיינו לקראת סיום הבאטלר (סליחה שאני קוראת לו ככה, לא זוכרת מה היה השם שלו) הציע שנעשה סיבוב מסביב לאגם, הוא אמר שיש מפל קטן ...

התעוררנו באותו מלון בסיגרייה, ארזנו את התיקים, אכלנו ארוחת בוקר דומה ויצאנו לדרך. התחנה הראשונה ביום הזה הייתה מקדש המערה או בשמו השני מקדש הזהב בדמבולה. זהו מערך המערות הבודהיסטיות הגדול והשמור ביותר בסרי לנקה, בתוך שרשרת המערות ישנם מאות פסלי בודהה. כמובן שגם כדי להגיע לשם היה צריך לטפס מלא מדרגות... כבר חשבתי שזה יהיה המוטיב של הטיול :) גם נמו הספיק לצחוק על כמה אני לא בכושר... נמו סיפר שהסרי לנקים ...

החדר במלון היה דיי רגיל. חלל מרכזי גדול, מרפסת קטנה מוקפת עצים, מקלחת מרווחת, מיני בר וטלוויזיה. חשבתי שאתעורר בבוקר לקול ציוץ הציפורים, במקום זה, השעון המעורר היה מעין תיפוף במקצב אחיד שנשמע כאילו המתופף נמצא בחדר האמבטיה. אני חושבת שזה באמת היה שרות השקמה לאורחים, גם כאלה שלא ביקשו. בסופו של דבר מצאנו את המתופפת יושבת בכניסה למלון ולא בתוך חדר האמבטיה :) התארגנו ליציאה, זה היה היום היחיד שבו ידענו ...

נחתתי בדלהי בערך בחצות. ליאור הספיק לשלוח לי הודעה לפני שעליתי לטיסה שיחכה לי בירידה מהמטוס בחור עם שלט ובו השם שלי. ליאור הזמין לנו מלון בתוך שדה התעופה בדלהי, ולא רק בתוך שדה התעופה, אלא בתוך הטרמינל. ככה שמי שמגיע לדלהי רק למעבר, לא יוצא ולא אוסף מזוודות, יכול ללכת לישון במלון ללא צורך בויזה. הבחור עם השלט ביקש את הדרכון ואת כרטיס הטיסה הבא שלי, של הטיסה שיוצאת מהודו והלך לסדר ...

יום שכולו טיסות היה לי תאריך הגעה מוגדר לסרי לנקה, ידעתי גם שאני רוצה לנסות את הביזנס של סוויס. לכן המסלול המתוכנן היה : ת"א – ציריך – דלהי – קולומבו. לצערי, עד שהזמנתי את כרטיס הבונוס, לא נשארה זמינות בטיסה הראשונה – ת"א – ציריך ובמקום זה לקחתי טיסה מוקדמת מת"א לבריסל, קונקשן קצרצר ומשם לציריך. ת"א - בריסל אז הטיסה הראשונה עם Brussels airlines הייתה לא מרגשת בכלל. איירבאס 320 עם מחלקת ...