יומן מסע דרום מזרח אסיה – פרק 15

טיסה מספר 9 הלסינקי לונדון ומלון מספר 7 היאט פלייס לונדון הית’רו

הטיסה הקודמת איחרה קצת מה שאיפשר לנו רק חצי שעה באותו טרקלין של המחלקה הראשונה של פינאיר. באופן כללי שדה התעופה של הלסינקי מאוד עמוס. בפעמיים שעברנו בו היה מלא במסדרונות וגם בטרקלינים השונים. עכשיו, גם בטרקלין המחלקה הראשונה בקושי מצאנו מקום לשבת. ליאור אומר שזה משהו מאוד חריג.

תפריט צהריים

השדה נמצא כרגע בשיפוצים שאמורים להסתיים עד שנת 2020. לכן שתי הטיסות היוצאות שלנו הצריכו נסיעה באוטובוס למטוס במקום חיבור בשרוול. לפי התכנון, כאשר השיפוץ יושלם, השדה יוכל לשרת מעל 20 מיליון נוסעים בשנה.
בסך הכל אני יכולה לסכם את החוויה עם פינאייר כמאוד מוצלחת. הלסינקי היא נקודת קישור מצוינת לטיסות למזרח, הצוות תמיד היה ממש נחמד, שדה התעופה אמנם עמוס אבל מאוד נוח להתמצאות ויש מומינים בכל מקום ומשקה אוכמניות בטיסות 
הטיסה ללונדון היא במטוס איירבס A321 שאני לא מרגישה בכלל הבדל בינו לבין הA320 שכבר יצא לי לנסות בטיול הזה. המטוס מרגיש חדש והאוכל היה בסדר גמור, למרות שבכלל לא הייתי רעבה.

מה שכן, הטיסות הקצרות האלה של פינאייר – מבודפשט להלסינקי ועכשיו מהלסינקי ללונדון מבהירות את ההבדל בין מחלקות העסקים בחברות השונות. אם יוצא לכם להזמין טיסה ולהחליט ששווה לכם להשקיע בשדרוג לביזנס, תבדקו קודם איזה מטוס זה ובאיזו תצורה משתמשת החברה שבחרתם במחלקות הביזנס במטוסים כאלה. יהיה חבל להזמין טיסה כזו ולגלות שהמושבים הם בעצם מושבים רגילים של מחלקת תיירים, בתצורה של 3X3 כאשר הכסא האמצעי של כל שלשה יהיה פשוט ריק. אמנם תקבלו חוויית שרות אחרת – צ׳ק-אין בדלפקים ייעודיים, תורים מהירים, טרקלין, היתר כבודה גבוהה יותר ותיוג פריוריטי, עלייה מוקדמת למטוס, שירות מוקפד יותר בטיסה, ארוחות משודרגות ועוד, אבל מבחינת המושב עצמו, או “המוצר הקשה”, הוא נחות משמעותית.

 

מחלקת עסקים בתצורה של 3X3, ככה נראה כל מושב אמצעי בכל שלשה

 

(הנה פוסט של ליאור, בדיוק על הנושא הזה, וספציפית על טיסות מישראל לאירופה במחלקת עסקים – https://flying-out.com/2017/04/25/premium-cabins-between-tlv-and-europe/)

שימו לב למשל להבדל בתמונות בין הטיסה הזו לטיסה מספר 7 עם ויאטנם איירוויז. טסנו עם איירבס A321 אבל המושבים היו אחרים לגמרי, תצורה של 2X2.
סך הכל זה יוצא יום מאוד ארוך. הגענו ללונדון בסביבות 18:00 זמן מקומי, אבל לפי שעון בנגקוק השעה תהיה בערך חצות.
כשתכננו את הטיסה, הייתה אפשרות לוותר על הטיסה הזו מהלסינקי ללונדון ולהזמין במקומה טיסה מהלסינקי לארץ. אנחנו בכל זאת עוברים דרך לונדון כי קבוצת היאט פתחה מלון חדש בתחילת השנה ליד שדה התעופה הית’רו וליאור רצה לנסות אותו 

אז הגענו למלון hyatt place, הייתה אווירה מאוד טובה בחלל הכניסה, ממש בסמוך לקבלה ישנו הבר של המלון, היו שם איזה 20 איש. נראה לי שזה ממש חשוב, בעיקר במלון שמרוחק מכל מקום בילוי אחר, אליו בדרך כלל מגיעים (אני מניחה) רק ללילה אחד, שיהיה מספיק שוקק וכיפי כך שגם בילוי קצר יכול להיות ממש כיפי.


חוץ מזה החדר היה דיי סטנדרטי ושנינו היינו דיי עייפים. לא היה נוף למסלולים או משהו מיוחד כזה, ארוחת הבוקר נראתה מצוין, אבל החלטנו מראש שעדיף שנאכל בטרקלין בשדה התעופה. על כך בפוסט הבא.

לפרק הבא