חודש בפלורידה
הקורונה הביאה איתה כל מיני חוויות לא צפויות. ניו יורק דיי סגורה, ידענו שהחורף יגיע ואיתו עליה במספר החולים והחלטתי עוד עוד שני חברים למצוא מקום חמים יותר להעביר בו תקופה. אחרי הרבה דיונים והתלבטויות פלורידה נבחרה – מזג אוויר נעים, אותו אזור זמן, טיסה קצרה וזולה, אפשרויות טיול מגוונות וחופי ים – נשמע בדיוק כמו מה שאנחנו צריכים.
לקחנו אירבנב לחודש בעיר שנקראת קייפ קורל (Cape Coral) חצי שעה נסיעה משדה התעופה של דרום מערב פלורידה, העיר הגדולה ביותר בפלורידה מבחינת שטח, אבל מעט מאוד תושבים, רובם עשירים.
מצאנו את עצמנו באירבנב, אני ועוד זוג חברים. בשכונה שבה לכולם יש מדשאה מסודרת לפני הבית (שרבים ניצלו לקישוטי חג מולד) בית עם בריכה, שלושה חדרי שינה, שתי מקלחות ומטבח מאובזר.
מקום מושלם לעבודה מהבית.
אמנם אני תופסת מעצמי חיית עיר, אבל נכבשתי בקסמי הפרברים מהר מאוד.
אמצע השבוע עבר בעיקר בעבודה של כולנו, כשהאטרקציה המרכזית היא ללכת לסופר, או סיבוב שקיעה בגינה השכונתית או ברחובות חסרי המדרכות (כי אף אחד לא הולך ברגל, לכולם יש רכב).
את סופי השבוע ניצלנו לטיולים ובילוי בחוף הים.
חשבנו שזה יהיה אתגר להמנע ממגע עם מקומיים, אבל מתברר שמסלולי הטיולים דיי ריקים וגם בחופי הים אין בעיה למצוא מקום מבודד יחסית כשיש מספיק מרחב.
היו המון חוויות, בתכלס את רובן כיף יותר לראות בהיילייטס של אינסטגרם .
החלטתי בכל זאת להעלות לפה משהו שיהיה קל לשמור – רשימת המלצות – מה כדאי לעשות באזור דרום מערב פלורידה אם במקרה יוצא שאתם מגיעים לשם.
מפה:
הנה לינק למפה בGoogle Maps
רוב הלינקים יהיו לאפליקציית המסלולים All Trails. אני משתמשת בה המון. ניסיתי גם את הגרסה החינמית (שמספיקה לרוב) וגם את הגרסה בתשלום (הפיצ’ר המעניין העיקרי הוא אפשרות להוריד מפה למכשיר הסלולרי למקרה שאין קליטה).
מגורים:
את רוב הזמן בילינו בבית הזה Villa Marcelina
בסך הכל מאוד מומלץ. למדנו להכיר ולאהוב את האזור.
יצא לנו לנסות גם דירה על החוף באי קרוב אולי לזוג היא מתאימה יותר. היינו שם רק לסופ”ש וזה הספיק. מאוד כיף שזה ממש על החוף והאי חמוד עם שלל מסעדות שמציעות גם טייק אווי וגם ישיבה בחוץ.
חופים:
בוניטה ביץ’ לא היה בתשלום, החופים בcaptiva עולים משהו כמו 2$ לשעת חניה. מאוד מסודר שם ונוח, יש מכונות אוטומטיות שמקבלות אשראי כמובן.
החופים לא היו עמוסים מידי, בוניטה היה מאוד נוח כי אין הרבה מקום בחניון ולכן לרוב החוף ממש ריק (רוב האנשים הלכו לחניון הגדול והמרכזי שנמצא בקצה)
אטרקציות:
אמנם יכולנו לראות גם כמה בתעלות ליד הבית, אבל המקום הזה בתשלום מינימלי על חניה נמצא ליד תחנת כח שמחממת את המים ומושך מלא פרות ים לשטח מאוד קטן. היה מאוד מרגש!
היו המון מקומות שמציעים סיור בקיאקים, אפשר גם לשכור לבד ולצאת לשוטט חצי יום או יום שלם. זה יכול להיות דיי מתיש לחתור נגד הזרם. בחרנו לקחת סיור מודרך שיוצא ב9 בבוקר. היה משתלם כי ראינו דולפינים מאוד פעילים. אז נראה שבכל מקרה שעות הבוקר מומלצות. בנוסף כדאי לבדוק מה מזג האוויר מבחינת הרוח והזרמים, זה מאוד משפיע על נוחות החוויה. אם זו פעם ראשונה הייתי ממליצה על סיור מודרך. זה עלול להיות הימור, במקרה שלנו הצטרף עוד זוג דיי מציק, אבל זה היה שווה את הבטחון של לחזור בזמן, לדעת שיש מישהו שיעזור אם נגמר לנו הכח לחתור. עלה בערך 80$ לאדם לכמעט ארבע שעות סיור
לא יכולנו לוותר על נסיעה בסירת אוויר. בחרנו את המקום בגלל מסלולי הטיול באזור אבל לא נראה לי שיש הבדל משמעותי בין החברות, כולן (באזור הזה) עושות בערך את אותו המסלול. ראינו תנין, אמרו שיש רק אחד באזור הספציפי הזה והתלהבנו משייט בתוך המנגרובים. עלה בערך 85$ לאדם לשעה וקצת של סיור.
פארק קטן שגילינו במקרה כשחיפשנו מאיפה לראות שקיעה. שווה לעצור שם לפיקניק או סתם בבוקר או בערב לנסות לראות פרות ים. לא ממש אטרקציה, קצת כמו המלצה לגינה שכונתית.
מסלולים:
חילקתי לאלה שיותר אהבתי והוספתי רשימה של כל מה שעשינו.
היתרון הכי גדול באזור הזה של פלורידה (ואולי בכלל) הוא שהכל שטוח. רוב המסלולים מסודרים ברמה שהולכים על רשת גשרים ולא ישירות על האדמה שלפעמים מוצפת מים.
הנוף ברוב המקומות היה דיי דומה, והיות והמסלולים ברובם לא מובילים לאיזה יעד מיוחד, אחרי כמה כאלה הבנו את הקטע. מצד שני, כיף ללכת בטבע, לרוב מזג האוויר היה מושלם, והיינו כמעט לבד שזה מאוד נחמד לחוויית טבע וחיפוש חיות.
אחד המסלולים הראשונים שעשינו. מאוד קליל, על רשת גשרים. אמרו שיש דובים באזור אבל לא ראינו כאלה. היו בעיקר ציפורים
אחד המסלולים האהובים עלי. אין צורך ללכת את כולו אבל אפשרי, סתם קצת ארוך. אחרי כמה דקות הליכה מגיעים למגדל תצפית יפהפה. היו המון המון ציפורים באזור, הכל מוקף מים ומלא איים קטנים (האזור נקרא עשרת אלפים האיים). ראינו גם תנינים דיי גדולים ולא מקרוב מידי שזו דרך מנצחת לראות אותם כנראה.
אחד המסלולים האהובים, עשינו אותו פעמיים כדי להראות לעוד זוג חברות שבאו לבקר. הליכה קצרה של כעשר דקות לכיווון על גשר. ראינו צבים וציפורים, צמחייה שמרגישה קצת שונה ביחס לאזור. מקום ממש קסום.
לפארק מיאקה הגענו במיוחד בגלל שקראנו על המקום לראות המון תנינים. זה המסלול שנקרא deep hole. כדי לבקר בו צריך להגיע לשמורה לפני שהיא נפתחת בשמונה בבוקר (הגענו 5 דקות לפני הפתיחה והיו לפנינו 6 רכבים) אחרי תשלום בכניסה (5$ בערך) צריך להחנות את הרכב ולהכנס ברגל לבקתה של הריינג’ר ולקוות שנשארו אישורים לאותו היום. יש רק 30 כאלה ביום וכולם נחטפים עם הפתיחה.
*אפשר להיות ישראלים ובזמן שאחד מחכה עם הרכב בתור בכניסה שהשני יצא לשמור מקום בתור לבקתה של הריינג’ר. צריך מספר רכב ואולי גם תעודה מזהה.
המסלול עצמו לתנינים ארוך ושטוח, בערך 50 דקות הליכה דיי משעממת לכיוון. בקצה שלו עוברים יער ומגיעים למקווה מים גדול שלרוב כנראה יש לצידו המוני תנינים. אנחנו ראינו כמה עשרות. הם אמנם רחוקים ואם יש משקפת כדאי להביא ועדיין, היה מאוד מרשים. כל האזור עמוס בציפורים ומרגיש מאוד נטוש וטבעי בגלל הגבלת כמות המבקרים ביום.
חוץ מזה בשמורה יש עוד המון מסלולים. אנחנו עשינ אחד קצר שהוביל למגדל תצפית מאוד גבוה. היינו לגמרי לבד כי היה מוקדם בבוקר והשקט עם הנוף הפתוח היה פשוט מקסים.
מסלול אחד מבין כמה באזור, משני צידי הכביש יש יציאה לכמה מסלולים. אהבתי בעיקר את העובדה ששוב היינו לבד ואת הצמחייה המעט שונה. מתאים גם לרכיבה על סוסים ועל אופניים במקרה ויש לכם.
מסלולים נוספים:
המסלול הראשון שעשינו כי הוא היה קרוב לבית. מערכת גשרים מאפשרת כמה מסלולים. סך הכל היה אולי שעה הליכה. לא ראינו חיות חוץ מכמה לטאות ונחש
כדי לגוון קצת את השהות בחוף עשינו סיבוב קצר ברגל. יש עוד מסלול על האי ששווה לבדוק, נראה לי שעושים אותו ברכב וזה רק בכיוון אחד. הוא נקרא wildlife drive
מסלול חמוד של 20-30 דקות. היו המון יתושים שם באופן ספציפי. נמצא בפארק חמוד שיש בו גם אפשרות לשכור קיאקים. בדיעבד היינו שמחים לנסות שם כי לא יוצאים לים הפתוח, רק חותרים בין המנגרובים וזה יותר נוח וקל. ראינו תנינים וציפורים.
דרך ארוכה מאוד לנסיעה ברכב. התלבטתי אם להמליץ, כי מצד אחד היה מאוד יפה וגם ראינו תנינים ממש קרובים לאוטו בצד הכביש וזה היה מרגש. מצד שני, אמורים לנסוע בערך 25 מייל לשעה כל הדרך של 30 ומשהו מייל מה שאומר שזה לוקח איזה שעה פלוס. יכול להיות שלא צריך לעשות את הכל ואפשר להסתובב בדרך, גם תלוי איפה מתחילים. הכביש הסלול מהיר יותר, כביש העפר הוא איפה שהמהירות מאוד מוגבלת. כל הלופ הוא כ70 ק”מ, קצת יותר מחצי ממנו זה כביש עפר לא סלול.
שני המסלולים האלה חורשים על האי שנמצא ליד חוף בוניטה ספרינג. היינו לבד והיה קסום ויפה. דיי ארוך, אולי ההליכה הארוכה ביותר שעשינו. כל מסלול היה בערך שעה אם אני זוכרת נכון. מצד שני, מאוד סתמי וחוץ מציפורים לא ראינו חיות.
מקום נחמד שיש בו 4 מסלולים שונים. לא מצאתי להם תעוד בשום מקום, אבל יש מפות בכניסה. פארק מאוד מסודר למרות שלא ראינו אנשים בכלל. חלק מהמסלולים היו בוציים למדי כי ירד גשם באותו שבוע מה שהפך את ההליכה לקצת אקסטרים. ראינו תנינים וצבים וציפורים.
מסלול יפה, אחד האחרונים שניסינו. ממש בכניסה היה תנין עצום וזה היה מעט מלחיץ אבל גם מגניב. לא מאוד שונה מהאחרים שיש באזור. אם מגיעים לשם חפשו בגוגל את סניף הדואר הקטן ביותר בארה”ב, הוא ממש קרוב.
- Pine Island
הסתובבנו שם אחרי שעשינו קיאקים. יכול להיות שבזמנים אחרים יש שם יותר מה לעשות, מספרים על מקומות שמוכרים מנגו שמגדלים הרבה באי. אכלנו במסעדה לא רעה ביחס לפלורידה Tarpon Lodge שיש לה גינה ממש יפה ועשינו סיבוב קצר ברגל באזור. מצאנו כתבה על דברים לעשות באי אבל היינו קצת חסרי כח והמשכנו הבייתה במקום.
עוד אחד מהמסלולים היותר ארוכים שעשינו. יש שם כמה עם מפות וצבעים שמסמנים את השבילים. פשוט לא היה משהו מרגש במיוחד.
לא בטוחה מה הוביל אותנו לשם, אבל בסמוך לשכונה חדשה שבונים יש אגם מלאכותי גדול וסביבו טיילת יפה. זה קצת כמו להמליץ על הליכה בפארק רעננה או משהו כזה. כן יפה שם וכתוב שיש כל מיני סוגים של חיות שהם כנראה הביאו לאזור בכוונה, אבל לא ראינו שום דבר חוץ מציפורים.