בכלל לא מה שרציתי לכתוב
אתמול (שני בערב) חשבתי שאני אכתוב בשמחה על חווית סיור האוכל בהויאן, על הטיסה מדאננג להו צ’י מין סיטי, על המלון או על ארוחת הערב הרצינית שאכלנו במסעדה של המלון…
במקום זה בקושי ישנתי בלילה, התעוררתי לסשן הקאות שנמשך כמה שעות ואת היום העברתי בתור חצי זומבי עם חולשה רצינית ואולי גם חום… בסופו של דבר הצלחנו להגיע שוב לבנגקוק, בדרך חזרה הבייתה.
המסע חזרה הבייתה ימשיך, בעוד 12 שעות בערך אנחנו טסים מבנגקוק להלסינקי ומשם ללונדון, עוד לילה בלונדון וחזרה הביתה.
מקווה מאוד שמחר כבר ארגיש טוב יותר ואוכל להפציץ אתכם בכל החוויות של הימים האחרונים.
מה שכן, זו הזדמנות נוספת בשבילי להמליץ על הביטוח נסיעות של פספורט קארד. שיחת טלפון אחת וטענו לי כסף בכרטיס אשראי, כזה שמספיק כדי להביא בתוך פחות מחצי שעה רופא לחדר במלון
(150$ לביקור).
ושלא תחשבו שבגלל שזו ויאטנם הטיפול הרפואי לא משהו.
הגיעה לחדר פמליה של 6 אנשים, אני עדיין לא בטוחה מה היה התפקיד של כולם, רופא, פרמדיק, אשת קשר של הצוות הרפואי של המלון… בכל מקרה הייתה להם אנגלית מצוינת.
בעיקר רציתי לוודא שאין משהו רציני שאני מתעלמת ממנו… אחרת, עלול להיות מורכב לעבור את הטיסות הבאות.
בתמונות – בהו צ’י מין סיטי יש מונית של grab וuber על אופנועים
השקית המהודרת שבה הביאו לי את התרופות
וגם מה שאכלתי היום… 
