יומן מסע סרי לנקה – פרק 3

נחתתי בדלהי בערך בחצות. ליאור הספיק לשלוח לי הודעה לפני שעליתי לטיסה שיחכה לי בירידה מהמטוס בחור עם שלט ובו השם שלי.
ליאור הזמין לנו מלון בתוך שדה התעופה בדלהי, ולא רק בתוך שדה התעופה, אלא בתוך הטרמינל. ככה שמי שמגיע לדלהי רק למעבר, לא יוצא ולא אוסף מזוודות, יכול ללכת לישון במלון ללא צורך בויזה.

הבחור עם השלט ביקש את הדרכון ואת כרטיס הטיסה הבא שלי, של הטיסה שיוצאת מהודו והלך לסדר כמה עניינים. אח”כ עבר איתי את מערך הבידוק הקצר וליווה אותי עד המלון.

שדה התעופה בדלהי

פגשתי את ליאור בלובי, קשקשנו קצת והלכנו לישון. בכל זאת היה יום ארוך.

הנוף מהחדר – אחד הטרקלינים של השדה

 

החדר היה ממש פיצי, אבל זה באמת מה שהיינו צריכים בשביל פחות מ12 שעות בשדה.
בבוקר ניסינו ללכת לטרקלין של אייר אינדיה לאכול משהו, אבל היה ממש גרוע, אז בחרנו בסטארבקס במקום.

בזמן ההמראה המתוכנן הבורדינג אפילו לא נפתח
Snooz point 🙂

הטיסה של אייר אינדיה התעכבה. מאוד אפילו. משום סיבה נראית לעין… אבל כנראה שזה המצב בהודו. היינו כמעט היחידים במחלקת עסקים שנראתה דיי מיושנת. חוץ מאיתנו היה רק עוד אדם מבוגר אחד שבירך כל אדם שני שנכנס למטוס… דיי מוזר.

השרות במהלך הטיסה היה עוד יותר מוזר, אולי זה בגלל שהיינו כל כך מעט אנשים… הגישו לנו שתיה לפני ההמראה, אבל לא דאגו לאסוף אותה, אז היינו צריכים למנוע מהכוסות להשבר. הארוחה הוגשה בתוך חמגשיות בגדלים שונים ודווקא הייתה לא רעה ביחס לאוכל טיסה הודי.

אוכל הודי בחמגשית
מחלקת העסקים באייר אינדיה

לא היו מסכים בכלל, שקעתי בקריאה בספר שלקחתי בשדה – “האורחים” מאת אופיר טושה גפלה שהיה מסקרן ומעניין בדיוק במידה הדרושה.

טיסה של כמעט 4 שעות והגענו לסרי לנקה. שדה קטן, לא עמוס מידי.
כבר בכניסה יכולנו לקנות סים מקומי ב9 דולר לחבילה שמספיקה בכיף לשבועיים.
הוצאנו ויזה מראש באינטרנט ולכן יכולנו ללכת ישר לבידוק הדרכונים. אין צורך אפילו להדפיס את אישור הויזה, הוא מופיע במחשב לפקיד ההגירה ברגע שהוא מעביר את הדרכון.

 

היציאה משדה התעופה

בחוץ חיכה לנו נמו, הנהג והמדריך שלנו בסרי לנקה.
קיבלנו המלצה על נמו מניצן, חברה שהייתה בסרי לנקה לפני כמה חודשים.
בעזרת סוכנות שנקראת Cylon advernture tours (שימו לב ל-S בסוף, יש חברה נוספת בלי S)
איתם התכתבתי במייל לפני הנסיעה סגרנו את המחיר ואת כל הפרטים הדרושים.
רכב, נהג שהוא גם מדריך דובר אנגלית, הוצאות דלק וכל ההוצאות של נמו כלולות במחיר.
שילמנו 95 דולר ליום. המחיר מעט משתנה כתלות בעונה ולא משתנה כתלות במספר האנשים.

לינק לסוכנות הנסיעות

נמו קיבל אותנו עם שרשראות פרחים והוביל אותנו לרכב. החלטנו מראש לנסוע נסיעה ארוכה ברגע שננחת עד היעד הראשון שלנו כדי לחסוך זמן מהיום למחרת. הנסיעה לסיגריה אמורה לקחת כמעט 4 שעות. אני חושבת שלנו לקח 6.
לא ברור לי איך, אבל במהלך הבירורים לטיול פיספסתי את העובדה שאנחנו נהיה שם במהלך ראש השנה המקומי. זה לא הפריע כמעט בכלל, פרט לעובדה שבמהלך החג חנויות, ברים ומסעדות לא מכרו אלכוהול. זה כן הפריע כי היה עומס גדול מאוד בכבישים בימים שלפני החג.
עמדנו יותר משעה בפקק שנגרם אך ורק בגלל שוטר תנועה שלא יודע באמת מה מצב התנועה בכל צד של הצומת…

באטר צ’יקן
שם המסעדה – למרות שהיא נראית ממש תיירותית היא הייתה אחת הטובות
בירה מקומית
אחד הקינוחים המוזרים – water buffalo curd

 

עצרנו בדרך לארוחת ערב זריזה וטעימה במיוחד, והגענו למלון אחרי 22:00.

יאללה. הולכים לישון. תמונות מהמלון מחר.

פרק הבא

פרקים קודמים
פרק 1
פרק 2