התעוררתי בבוקר עם שאריות אושר מאתמול.
הלכנו לאכול ארוחת בוקר סטנדרטית במסעדה של המלון ועליתי לשבת קצת בעמדת התצפית שלהם – יש מעין מרפסת על גג המלון, ככה זה נראה משם

היה יום חם מאוד, ולפנינו נסיעה דיי ארוכה לכיוון החלק הדרומי של סרי לנקה, ממש על החוף, לעיירה ושמה ווליגמה Weligama.
למרות המזגן, החופים שמציצים מדי פעם מבעד לעצים והבתים והעובדה שרצינו להגיע בחזרה למלון המפנק הבא, ביקשנו מנמו שיעצור ברגע שיש איזה סופר או מכולת שנקנה משהו מעניין לשתות.
לשמחתי הרבה באחת העיירות על הכביש הראשי היה סניף של Food city, היות ואני ממש אוהבת סופרמרקט בחו”ל, ועוד לא הייתה לי הזדמנות לבדוק אחד עד עכשיו, הרגשתי שהגענו לאטרקציה הרצינית של היום 🙂

זה היה סניף דיי גדול, לא ברור לי איך אין לי תמונות בכלל, זה כנראה החום הכבד בחוץ והמזגן הנעים בתוך הסניף.
חיפשתי דברים מגניבים להביא איתי הבייתה, אבל לא מצאתי משהו מרגש במיוחד חוץ מאבקות קארי.
לא מצאתי גם משהו מעניין לשתות ולכן בחרתי בגלידה הכי מוזרה שמצאתי – בצבע ירוק! וזה לא בטעם פיסטוק

בסופו של דבר הגענו למלון. לא היה אפשר לפספס אותו. מדובר במריוט ווילגמה, מלון שנפתח לפני 8 חודשים בערך והוא בלי ספק הבניין הכי גבוה באזור (10 קומות) וממוקם ממש על קו החוף.

רגע טכני

את הלילה במלון אני הזמנתי, פעם ראשונה שאני מזמינה לילה בונוס. לילה בונוס אומר שלא שילמתי עליו בכסף, אלא בנקודות.
איזה נקודות? נקודות של מריוט. מריוט היא קבוצה שמחזיקה כמה וכמה רשתות מלונות. יש לה מועדון, בדומה לחברות תעופה. נקודות של מריוט ניתן לרכוש בכסף, לצבור בעזרת לינה במלונות של הקבוצה ובמבצעים שונים.
כך קרה שבמהלך עונת הNFL האחרונה היה שיתוף פעולה בין המועדון של מריוט Marriott rewards לבין הNFL. בכל שבוע נשאלה שאלת טריוויה על הNFL בחשבון הטוויטר של מריוט וחולקו 1000 נקודות לכל מי שענה נכונה.
בצורה הזו, שבוע אחרי שבוע צברתי 8000 נקודות.

לילה בונוס במלון מריוט ווילגמה עולה 15,000 נקודות, ללא הבדל בסוג החדר. בהמרה לכסף זה שווה ערך ל110$ ללילה. אבל היות ואת הנקודות קיבלתי במתנה + קניתי במבצע כך שבפועל עלה לי בערך 60$.
את יתרת הנקודות המרתי ממועדון SPG. זהו מועדון שמאפשר המרה נוחה ולרוב משתלמת (במקרה הזה כל נקודה של SPG שווה 3 נקודות של מריוט) למספר מועדוני תעופה ומלונות אחרים. את הנקודות בSPG קניתי בכסף במבצע שהיה קורה פעמיים בשנה בו מקבלים 35% יותר על כל הנקודות שקונים.

חשוב לציין שממש בימים אלה המועדונים של מריוט וSPG מתאחדים והחל מינואר 2019 יהיה רק המועדון של מריוט. עדיין לא ידוע איך זה ישפיע על רכישת נקודות בעתיד.

חזרה למלון עצמו

קיבלו אותנו עם תופים. אני רצינית לגמרי. הגיע בחור עם תוף וגם כאן היה מעין טקס כניסה ללובי.
מנהל הקבלה ברך אותנו לשלום והזמין אותנו לעשות איתו צ’ק אין בעמדה. לעומת פעמים קודמות – לא אני ולא ליאור מחזיקים בסטטוס במועדון של מריוט. כך שלפחות לכאורה אין סיבה ליחס מיוחד.

אחרי שיחת חולין קצרה – כמה זמן אנחנו בסרי לנקה? כמה זמן נשאר במלון? קיבלנו עוד וולקם דרינק והתחלנו לדבר על ההזמנה

החסרון הגדול בהזמנת לילה בונוס הוא שההזמנה לא כוללת ארוחת בוקר.
קראתי קצת על המסעדה של המלון והשף שלה Sandeep וחיכיתי לנסות כמה שיותר מהאוכל במקום.
אחרי שיחה קצרה עם מנהל הקבלה הוא הציע לשדרג אותנו לחדר בקומה העליונה ולכלול ארוחת בוקר. שמחים מאוד עלינו לחדר. הנה מה שקיבלנו:

עשיתי בלי סאונד, כדי שלא תשמעו אותי מצייצת ברקע מהתרגשות. וואו! באותו הרגע הצטערתי ממש שאנחנו שם רק לילה אחד. איזה בזבוז, גם מחיר ממש טוב בנקודות וגם חדר ממש מפנק במלון שמרגיש חדש מהניילונים? הייתי מאושרת. ועוד לא ידעתי מה מחכה לי 🙂

לפני שטסנו לסרי לנקה חשבתי שהיא יעד בעיקר לגולשים. בדרך גיליתי שיש לה הרבה יותר מה להציע, אבל אם ראיתם את הנוף מהמרפסת אולי גם הבחנתם שחוף הים והגלים מושלמים לגלישת גלים!
למדתי לגלוש בגיל 17 בחופש הגדול, עשיתי קורס בחוף הים בהרצליה עם עוד חברה ונהננו מכל רגע.
המשכתי לשכלל את כישורי הגלישה שלי (והשיזוף) עד הגיוס, כל עוד מצב הגלים וטמפרטורת המים איפשרו לי (כולל יום אחד באוקטובר 2003 שבו כמעט טבעתי). אני גרה פחות מ-5 דקות מהים בתל אביב, הגלשן שלי מגיל 17 עדיין איתי. למרות הכל הפעם האחרונה שיצאתי איתו לים הייתה לפני קרוב ל-5 שנים.
עם גלים כאלה לא יכולתי לוותר על ההזדמנות. ירדתי לחוף והלכתי להתמקח על מחיר השכרת גלשן לשעה.

קצת חיוכים לבחורים המקומיים (שבמפתיע, גם השיער שלהם נהיה בלונדיני מהשמש) סגרנו על 300 רופי לשעה (פחות מ2$), השארתי את כל הדברים שלי בקופסה בתוך הסככה שלהם ויצאתי לים. קצת מתיחות, מלמול מנטרות “זה כמו לרכב על אופניים” ואני עם הגלשן במים.

יצאתי אחרי שעה וחצי. מתנשפת כמו אחרי ריצה.
השלילי – נפלתי מספר דו ספרתי של פעמים והרגשתי לגמרי כמו השיעור למתחילים שהיה לידי.
החיובי – הצלחתי לתפוס 3 גלים ולא בלעתי מים 🙂

מרוצה מעצמי, החזרתי את הגלשן לבחור שאמר שכדאי שאחזור למחרת בבוקר, שהגלים יהיו יותר מסודרים.
נשטפתי מהחול בבריכה של המלון שנמצאת ממש על החוף ועליתי לחדר.
שעות אחר הצהריים היו מהנעימות ביותר שהיו לי בטיול. אני והספר על השזלונג שצופה את הנוף, יוצאת למרפסת לראות שקיעה ולא מאמינה לאן החיים האלה לקחו אותי 🙂

 

החלטנו לאכול ארוחת ערב בבופה של המלון. יש עוד 3 או 4 מסעדות במתחם המלון, אבל רובן מבוססות דגים ופירות ים וליאור לא בקטע.

מתחם המסעדה ענק! מחולק ל5 חלקים שונים עליהם פרוס האוכל. המרכזי אחראי על אוכל מקומי, מטבח שקוף נוסף עם גישה חלקית ושני טבחים מציע אפשרויות אסייתיות, יש מעין חלק איטלקי עם פסטות, תפוחי אדמה ועוד כמה מנות לפני דרישה, סלטים וקינוחים.
החסרון הגדול בבופה הוא שהנורות שמחממות את האוכל הן סוג התאורה שמצלמת הפלאפון שלי הכי פחות מסתדרת איתו. אז הנה סרטון חלקי שלגמרי עושה עוול למקום המטורף הזה:

בין השיטוטים שלי בנסיון להחליט מה לאכול פגשתי את השף. הוא אמר למישהו לעקוב אחריו וגם אני הצטרפתי. לקח אותנו למתחם המרכזי, שם הוא שאל אם ארצה גם, לא ידעתי מה, אבל כמובן שעניתי “כן!” וזה מה שקיבלתי

לזה בדיוק חיכיתי! אחסוך מכם תאורים על תהליך האכילה. בואו נסכם שדגמתי את כל חלקי הבופה, שניצח בנוק אאוט את כל המלונות בהם אכלנו לפני.

רגע לפני סיום, חלק ממש חשוב בכל מלון – המיטה. ברגע ששלפתי את השמיכה הבנתי שזה הולך להיות לילה טוב.
זוכרים את כיסוי המזרון הפלאפי מהריץ קרלטון בבודפשט? כמה התרגשתי למצוא אותו שוב!

לסיכום, אם אתם מגיעים לסרי לנקה, בבקשה אל תוותרו על המלון הזה. חלום אמיתי.

לפרק הבא

הפרקים הקודמים:
פרק 1
פרק 2
פרק 3
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8